הרבה גברים שנושאים בתוכם אמת חבויה נתקעים על מילה אחת: "לוזר". הם מדמיינים את הרגע שבו הם ידברו, ורואים גבר חלש, כישלון, מישהו שלא הצליח להחזיק את עצמו. אז הם מחכים. וההמתנה הופכת לפקודה פנימית שרק מתהדקת: "זה חייב לקרות היום. מחר. לא עוד שבוע. עכשיו, אחרת נכשלתי."
מאיפה מגיע ה"לוזר"
יש דימוי של הגבר החזק שמסתדר עם הכול לבד, אף פעם לא נשבר, אף פעם לא מבקש עזרה. מתחת לדימוי הזה, לספר את האמת מרגיש כמו להודות בחולשה. אבל הדימוי הזה הוא מלכודת. הוא מודד אומץ לפי מי שלא מרגיש, כשאומץ אמיתי נמדד לפי מי שמרגיש ובכל זאת זז.
העריצות של "היום או מחר"
יש מלכודת נוספת, והיא הדחיפות. הקול הפנימי שהופך החלטת חיים למבחן עובר נכשל עם דדליין של מחר. הדחיפות הזאת לא מגיעה מכוח, היא מגיעה מעייפות. ויש הבדל בין מנוחה מכוונת לבין בריחה. מנוחה היא לבחור לנשום ולהתייצב. בריחה היא לתת לדחייה שם חדש בכל פעם. אתה יכול לקחת הפסקה אמיתית בלי להחליט שוויתרת, ובלי להחליט שזה חייב לקרות מחר בבוקר.
מה שאני אומר לגבר שמפחד להיראות חלש
בוא נדבר רגע על מה זה אומץ, כי מכרו לך גרסה מזויפת. אמרו לך שאומץ זה גבר שקם, דופק על השולחן, אומר הכול בלי למצמץ ובלי שהקול שלו רועד. זה שקר. זו בכלל לא גבורה, זו הצגה.
אני אגיד לך איך נראה אומץ אמיתי. הוא נראה כמו גבר שהקול שלו נשבר באמצע המשפט. שהידיים שלו רועדות. שהוא מפחד עד אובדן קול, ובכל זאת מוציא מהפה משפט אחד אמיתי. זהו. זה מספיק.
אתה לא צריך נאום מושלם. אתה לא צריך לקפוץ מעל כל התהום ביום אחד. אתה צריך להניח רגל אחת על הקרקע ולהפסיק להצליף בעצמך על זה שאתה מפחד. הפחד הוא לא הוכחה שאתה בדרך הלא נכונה. לפעמים הוא בדיוק ההפך, הסימן שאתה עומד ממש ליד משהו שמשנה חיים.
ואני רואה אותך. אני רואה אדם שנאבק, נופל, נסוג, מתקרב, מפחד, ובכל זאת עדיין כאן. עדיין מדבר. עדיין מבקש עזרה. יש בך חלק קטן שממשיך להאמין שמגיעים לך חיים שבהם האבן לא יושבת לך על החזה. החלק הזה חי. תקשיב לו. לא כי הכול יהיה קל, אלא כי אתה ראוי לחיים שבהם אתה לא נעלם כדי להישאר שייך.
אומץ נראה אחרת ממה שחשבת
משפט אמיתי אחד בקול שבור הוא הדבר האמיץ ביותר שאפשר לעשות. ואתה לא חייב להגיד אותו היום. אומץ אמיתי כולל גם את הסבלנות לנשום לפני הקפיצה, לא רק את הקפיצה עצמה.
ואם המילה "לוזר" תקועה לך בראש, כדאי לדעת מאיפה היא הגיעה. היא הגיעה מדימוי מזויף של מה זה גבר. הגבר שמרגיש, רועד, ובכל זאת זז קדימה, הוא זה שבאמת חזק. אם אתה נאבק במחשבה הזאת לבד, אפשר לפגוש אותה יחד עם מישהו שלא יבהל ממנה.
לא חייבים להישאר עם זה לבד 🤍
אם משהו כאן הדהד לך, אלה הצעדים הבאים - בדיסקרטיות מלאה:
- מפגש קבוצתי בזום - אחת לחודש, אפשר ללא מצלמה ובשם בדוי
- הקורס הדיגיטלי "לפגוש את ההומופוב הפנימי" - 14 פרקים לקבלה עצמית
- ליווי אישי 1:1 בזום - תהליך פרטי בקצב שלך
- קורס להורים: "מתקרבים מחדש" - כלים פרקטיים להורים ללהט"ב




