מה לא להגיד למישהו שיצא מהארון בפניי

יציאה מהארון היא רגע משמעותי בחייו של כל אדם. זהו רגע בו אדם בוחר לחשוף את זהותו האמיתית בפני הסביבה, וחולק את אחד החלקים הכי עמוקים ואינטימיים בנפשו.
יש איזו מחשבה שאם מישהו בא ומספר לעולם על הנטייה המינית/מגדרית שלו אז הוא שלם עם עצמו ועכשיו הוא רק מספר. וזה לא תמיד נכון, במרבית הפעמים עצם השיתוף הוא סוג של בקשת עזרה, חיבוק, כאילו הוא אומר במילים אחרות "תעזרו לי לקבל את עצמי" "תעזרו לי להשתחרר מהקולות שבראש שלי ששמעתי כל החיים שלי, אני לא מצליח להשתחרר מהם לבד – תעזרו לי"
עם זאת, יציאה מהארון יכולה להיות גם רגע של חשש ואי ודאות. אדם שיוצא מהארון עלול לחשוש מתגובות שליליות, דחייה ואף אלימות.

במאמר זה נדון במה לא להגיד כשמישהו יוצא מהארון, ומה כן. נספק לכם טיפים שיעזרו לכם לתמוך בצורה הטובה ביותר באדם אהוב שיצא מהארון, ונעזור לכם להפוך את הרגע הזה לחוויה חיובית ומעצימה עבורו ועבורכם.

מה לא להגיד כשמישהו יוצא מהארון (וגם מה כן): מדריך מקוצר

"ידעתי! תמיד היה לי ברור שאתה…"

  • למה לא להגיד? כי… לא הבנתי. אם ידעת אז למה לא אמרת כלום עד עכשיו? וגם מה זה אומר על החברות בינינו שידעת ולא שאלת ולא דיברת. וגם מה אתה מנסה להגיד כאן בעצם? כנות זה חשוב, זה נכון, אבל צריך ממש ממש לזכור ולברור מילים בסיטואציה שכזו. יציאה מהארון היא תהליך אישי, וכל אחד עובר אותו בזמן שלו. נטילת הבעלות על החוויה של האדם פוגעת ברגע החשוב שלו.

"זה בסדר גמור להיות הומו/לסבית/טרנס/בי… אני מכיר הרבה אנשים כאלה"

  • למה לא להגיד? בגדול זה משפט מקסים, אבל המשפט הזה מנציח את הצורך באישור חיצוני, אמנם כוונותיך טובות, אך ניסוח זה מרמז שמדובר בחריגה מהנורמה. עדיף להביע קבלה ללא תנאי. וגם מי שמך להחליט מה בסדר ומה לא בסדר. הרבה פעמים למשפט הזה יש המשך "אבל רק תבטיח לי שלא תהיה נשי מדי, שלא תהיי גברית מדי כמו כל האלה…." הכוונות טובות אין ספק. אבל לצאת מהארון זה לא פיקניק תזכרו שהדבר החשוב ביותר זה לחזק את האדם

"אבל היית עם בנות/בנים בעבר…"

  • למה לא להגיד? כי אני יודע את זהההההההההההה, מה אתה מעמיד אותי בפינה להגיד ששיקרתי כל השנים? שהייתי מבולבל? שלא הבנתי מה אני עושה? שוב, כמו בהרבה משפטים אחרים – אם הכוונה אותנטית וסקרנית אז זה משפט מגניב העניין הוא שהרבה פעמים מתחת למשפט הזה יושב משפט ההמשך של נווווו אז זה אומר שאתה נמשך גם וגם… אולי תשנה את זה. זה הסאבטקסט שעלול לעבור ולצאת מהארון לא מאפשר מקום להכיל חצאי פרשנויות. למען הסר ספק – נטייה מינית אינה ניתנת לשינוי, והתייחסות להיסטוריה רומנטית או מינית עשויה להיתפס כניסיון להכחיש את זהות האדם. וזה הדבר האחרון שהוא צריך!

"איך ההורים שלך יגיבו?"

  • למה לא להגיד? כי הוא אוכל סרטים בעצמו, שוב, זה משפט מקסים שמביע סקרנות והתעניינות אבל חשוב להבין שזהו נושא רגיש, והדאגה שלך עלולה להיתפס כהתמקדות בקשיים ש"יציאה מהארון" תביא, במקום לתמוך באדם עצמו. במילים אחרות זה הפחד שלך יותר מאשר זה הפחד שלו. הוא זקוק לאדם מולו שמתרכז במעשה האמיץ שהרגע קרה ולא בפחדים שלך עצמך. תשמור אותם כרגע לעצמך.

"למה אתה צריך לספר לכולם?"

  • למה לא להגיד? יציאה מהארון היא בחירה אישית, נטייה מינית זה לא בחירה אישית. זה לא ניתן לישנוי. וחשוב לכבד את הצורך של האדם להיות אותנטי. מי שלא היה בארון לא כל כך מצליח להבין את זה עד הסוף. אבל להסתובב עם סוד כל כך גדול כל כך הרבה שנים זה מכלה את הנפש – תהיה שמח שאתה האדם שהוא יוצא בפניך מהארון, ואחרי זה תברר עם עצמך ועם הקרובים שלך למה זה חשוב לספר לכולם – יכול מאוד להיות שגם אתה תלמד שיעור מעניין בנושא הזה. אבל מולו – לא לשאול את זה! או איך שביידן אמר – DONT !

""אני מקווה שלא תהיה לי עכשיו כמו האלה"

  • למה לא להגיד? אמנם כוונותיך טובות, אך זה עלול להישמע כאילו אתה מנסה להמעיט בחשיבות היציאה מהארון. הרגע הוא סיפר לך שהוא משהו שהמון שנים הוא פחד לספר. זה לא הזמן להניח את הפחדים שלך – הוא יהיה מה שבא לו ומי שבא לו וזה הזמן להגיד לו את זה שאתה תקבל אותו ככה כמו שהוא לא משנה מה הוא יהיה ומה יבחר לעשות.

"זה רק שלב, עוד תתגבר על זה."

  • למה לא להגיד את זה? כי זה לא. זה לא עוד שלב. ולא – הוא לא יתגבר על זה. שנים על גבי שנים שהוא חשב שזה שלב, שנים על גבי שנים שהוא חשב שהוא יתגבר על זה. לא מתגברים על זה. זה לא משתנה. ככל שתכניס את זה יותר מהר לראש שלך כך יגרם פחות סבל לאדם שהרגע עשה את הצעד המשמעותי ביותר בחייו. זה משפט מבטל וכל כך לא רואה את האדם עצמו. לצאת מהארון דורש הרבה מאוד מאמצים נפשיים – עד שהוא עשה את זה – תחבק ותחבק ותחבק

"אבל מה עם ילדים?"

  • למה לא להגיד? פרה פרה. יהיה בסדר. אתה לא צריך לדבר את הקולות המפחידים שבראש שלו, הרי להט"בים מביאים ילדים לעולם והכל בסדר טפו חמסה – זה הזמן לעשות שיעורי בית ולבדוק שהכל באמת בסדר. הייתי אומר לו "יהיה לך ילדים אם תרצה ואני אעזור לך במה שאוכל"

"אז מי הגבר ומי האישה"

  • למה לא להגיד? כי זה מיני, וחודרני, ולא לעניין בשום צורה לשאול שאלה כזאת. האדם מולך הוא לא אובייקט מיני. שאלה כזאת יכולה להישאל רק כאשר מערכת היחסים בינכם כל כך פתוחה ומאפשרת וכאשר אתה שואל את זה ממקום מאוד מאוד מאוד סקרן עם 0 שיפוטיות. לרוב זה לא שאלה שמתאימה למעמד של יציאה מהארון.

"איך ההורים שלך יגיבו?"

  • למה לא? זהו נושא רגיש, והדאגה שלך עלולה להיתפס כהתמקדות בקשיים ש"יציאה מהארון" תביא, במקום לתמוך באדם עצמו.

אז מה כן אומרים?

  • "תודה ששיתפת אותי, זה אמיץ וחשוב."
  • "אני אוהב/ת אותך ותומך/ת בך, לא משנה מה."
  • "יש לך את כל הזמן שאתה צריך כדי להבין את עצמך."
  • "אני פה בשבילך לכל שאלה או שיחה שתרצה."
  • "אני שמח/ה שאתה סומך עלי מספיק כדי לשתף אותי."
  • "זה בטח לא היה קל לך, אני מעריך/ה את האומץ שלך."
  • "אני פה בשבילך לכל דבר שתצטרך/י."
  • "אני רוצה ללמוד עוד על מה שאתה/ה עובר/ת."
  • "אני גאה בך על מי שאתה/ה."

זכרו, יציאה מהארון היא צעד משמעותי, והתגובה שלכם יכולה להשפיע רבות על האדם שעושה אותו. קבלה, תמיכה ואהבה הן המתנות החשובות ביותר שתוכלו להעניק לו.

ותחבקו תחבקו תחבקו

אההה ועוד משהו. אחרי שיוצאים מהארון זה אף פעם לא נעים לדבר על זה ואז אפשר חודשים או שנים פשוט להשאיר את זה פיל בחדר. תיזמו. תדברו. תפתחו אתם בעצמכם את הנושא. מי שיצא מהארון – קשה לו קחו את זה בחשבון

צרו קשר

מפגש קבוצתי / פרטני בנושאי נטייה מינית

מאמרים נוספים

פודקאסט הארון שלי ואני

Scroll to Top

כתבו לנו