המטפל שבנה את טיפולי ההמרה יצא מהארון כהומו והתנצל

דיוויד מת'סון הוביל טיפולי המרה עשרים שנה, יצא מהארון בגיל 57 והתנצל בפומבי. מה זה אומר על ההבטחה לשנות נטייה מינית

על הגבר שבנה אחת מתוכניות ההמרה המוכרות בעולם, ואחרי עשרים שנה הודה שהוא עצמו הסתתר כל הזמן הזה.

במשך כעשרים שנה ישבו מולו בין 500 ל-700 גברים שרצו להפסיק להימשך לגברים. בינואר 2019 התברר שאחד מהם היה הוא עצמו.

אמ;לק: דיוויד מת'סון, מהדמויות הבולטות בעולם של טיפולי המרה, יצא מהארון כהומו בגיל 57, סגר את הפרקטיקה הישנה שלו ופרסם התנצלות פומבית על הנזק שגרם. היום הוא עובד כמטפל תומך בקהילה הגאה. המסקנה שהוא עצמו הגיע אליה: אי אפשר לשנות נטייה מינית, והניסיון לשנות אותה פוגע. הכיוון שעובד הוא קבלה עצמית.

צילום של דיוויד מת'סון ב-2024, היום מטפל שתומך בקבלת נטייה מינית
דיוויד מת'סון, 2024. צילום: Kkhendricksen / Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0

מה קרה למטפל ההמרה דיוויד מת'סון?

בינואר 2019 נודע שדיוויד מת'סון, מהשמות המזוהים ביותר עם טיפולי המרה בארצות הברית, התגרש מאשתו אחרי 34 שנות נישואים ומתכוון לחיות כגבר הומו. הגירושים הסתיימו רשמית ב-31 בדצמבר 2018. הוא עצמו מספר שלא תכנן להודיע על כך לעולם. קולגה פרסם את המידע בקבוצת פייסבוק סגורה, ותוך שעות ספורות הסיפור היה בחדשות הבינלאומיות.

שווה לעצור רגע על הפרט הזה. האיש שלימד מאות גברים איך לנהל את הסוד שלהם, נחשף בעצמו בלי רשות, בקבוצה סגורה, על ידי מישהו מהצד שלו. יש בזה משהו שכל גבר שחי עם סוד מכיר בבטן: לא משנה כמה טוב אתה מנהל את ההסתרה, מישהו אחר תמיד מחזיק את המפתח.

הוא לא ניסה להתחמק. בראיון לערוץ 4 הבריטי, ב-31 בינואר 2019, הוא אמר משפטים שקשה לשמוע ממי שבנה את השיטה: "מזעזע לחשוב שהייתי חלק ממערכת שדיכאה אנשים כמוני". ובאותו ראיון גם: "אני דוחה את הרעיון שאפשר וצריך להשתמש בטיפול כדי לשנות את הנטייה המינית של אדם, כי פשוט אי אפשר. לכל טיפול שמבוסס על הרעיון הזה יש פוטנציאל גדול לפגוע באנשים, וצריך להפסיק אותו".

תוך יממה הסיפור רץ בכל העולם. אתרי חדשות גדולים, מגזינים גאים ותוכניות חדשות בבריטניה ובארצות הברית פתחו בו, והשם של מת'סון הפך לכותרת בעצמו. מת'סון היה האיש שגברים דתיים ברחבי העולם הפנו אליו את הבן שלהם, את התלמיד שלהם, את עצמם. כשהעמוד שעליו נשענים מודיע שהוא קרס, גם מי שלא הכיר את השם מרגיש את הרעד.

המשפט שנתקע לי בראש הוא אחר. הוא סיפר שאחד הדברים הכי לא נוחים שגילה על עצמו בתקופה ההיא היה ההומופוביה של עצמו. גבר בן 57, עם קריירה שלמה שנבנתה על ההבטחה לרפא גברים אחרים, מגלה שמה שניסה לרפא בהם חי בתוכו בדיוק באותה צורה. הוא גם תיאר תחושה גופנית של רצון להתכווץ פנימה כשהוא חושב על חומרים שיצאו מהראש שלו.

הפרק האחרון בסיפור חדש הרבה יותר. ב-22 בדצמבר 2025 פרסם מת'סון התנצלות מסודרת ומלאה באתר שלו, וגם בעיתונות הגאה ביוטה. שם הוא כתב במפורש: "אני מכיר בכך שהאקטיביזם והלהט שלי פגעו בחלק מכם באופן ישיר ועוצמתי". הוא הוסיף שבמשך שנים בחר לא לראות את הפגיעה, ושהיה בעיניהם של רבים איום ממשי על תחושת הביטחון השברירית שלהם. בסוף המסמך הוא כתב שהוא מוכן לקחת חלק בהליך של צדק מאחה מול מי שנפגע ממנו. הודאה שנכפתה עליו ב-2019 הפכה שבע שנים אחר כך לבחירה.

צילום של גבר בשנות החמישים יושב לבד על קצה המיטה עם טבעת נישואים לצידו, נטייה מינית שהוסתרה שנים

"מזעזע לחשוב שהייתי חלק ממערכת שדיכאה אנשים כמוני"

מי בנה את טיפולי ההמרה האלה?

מת'סון לא היה מטפל שולי. הוא היה אחד האנשים שעיצבו את התחום מבפנים. הוא נולד ב-1961 ביוטה, דור חמישי למשפחה מורמונית, סיים תואר שני בייעוץ באוניברסיטת בריגהם יאנג, והתחתן ב-1984 בגיל 23. אחרי שנת הנישואים הראשונה סיפר לאשתו על משיכה לגברים שהוא חווה, והבטיח לה שיישאר נאמן. בשנה השישית לנישואים הוא כבר פנה לפסיכותרפיסט והצטרף לארגון Evergreen, מה שהוא מכנה הכניסה שלו ל"עולם האקס גיי".

מהמקום הזה הוא בנה את מה שהפך למוצר שלם. הוא כתב חוברת עבודה ל-Evergreen בשנות התשעים, היה שותף לייסוד הארגון People Can Change, שותף ליצירת סופשבוע הריטריט Journey Into Manhood, והקים ביוטה מרכז טיפולי בשם Center for Gender Wholeness. משנת 2004 עבד גם בניו ג'רזי, בעיקר עם גברים. הוא הוציא ספרים ומצגות וחומרי סדנה, ביניהם מאמר מ-1993 בשם "המעבר מהומוסקסואליות" וספר מ-2013 על הדרך "להיות גבר שלם". העיתונות כינתה אותו "האב הרוחני האינטלקטואלי" של טיפולי ההמרה.

הריטריט היה הלב של העניין. סופשבוע שלם של גברים, תרגילים קבוצתיים, עבודה על "פצעי גבריות" ועל היחסים עם האב, מתוך הנחה שאם יתקנו את הגבריות הפגועה, המשיכה לגברים תרד מעצמה. בפועל מה שעמד מאחורי כל התרגילים היה משפט אחד: מה שאתה מרגיש הוא לא באמת אתה. גבר שמגיע לסופשבוע כזה משלם על האפשרות להאמין שהוא זמני.

השינוי אצלו התחיל ב-2013, כשנכנס לפרויקט דיאלוג עם מטפלים שעובדים בגישה תומכת. עד 2016 הוא הפסיק לעסוק בשינוי נטייה. במילים שלו, הוא הגיע לנקודה שבה כבר לא היה צריך את הוודאות שדחפה אותו מלכתחילה. שלוש שנים אחר כך הגיעה היציאה מהארון. סדר הזמנים חשוב: הוא זנח את השיטה עוד לפני שנחשף.

מי שרוצה להבין איך התחום עובד מבפנים ומה בדיוק מבטיחים בו, כתבתי על מה זה טיפולי המרה בהרחבה. בגדול, ההבדל בין מה שמוכרים שם לבין מה שקורה בליווי אמיתי נראה ככה:

טיפול שמנסה לשנות אותך ליווי שמכוון לקבלה עצמית
המטרה מוגדרת מראש: פחות משיכה לגברים המטרה נקבעת על ידך, בלי יעד מיני
המשיכה מוצגת כתסמין או כפצע המשיכה מוצגת כחלק ממי שאתה
הצלחה נמדדת בשינוי התנהגות הצלחה נמדדת בכמה פחות אתה מפחד מעצמך
כישלון מוסבר בכך שלא השקעת מספיק אין כישלון, יש קצב
בסוף הדרך אתה אמור להיות אדם אחר בסוף הדרך אתה אותו אדם, בלי המחבוא
צילום של מעגל כיסאות ריק בחדר סדנה, כיסא אחד מופנה החוצה, סדנאות טיפולי המרה

"אני דוחה את הרעיון שאפשר וצריך להשתמש בטיפול כדי לשנות את הנטייה המינית של אדם, כי פשוט אי אפשר"

למה טיפולי המרה לא משנים נטייה?

כי אין שם מה לשנות. גופי הבריאות הגדולים בעולם מחקו מזמן את ההנחה שמשיכה לבני אותו מין היא הפרעה, ומת'סון הגיע לאותה מסקנה מהצד של מי שהעביר את הטיפולים במו ידיו. מה שכן משתנה בטיפולים האלה הוא מצב הנפש של מי שעובר אותם. הנתונים עקביים: לפי מחקר של ארגון The Trevor Project מפברואר 2026, בקרב צעירים להט"בים שנחשפו לטיפולי המרה בשנה האחרונה, 61% דיווחו על מחשבות אובדניות באותה שנה ו-35% דיווחו על ניסיון אובדני. גם חמש שנים ויותר אחרי החשיפה, השיעורים נשארים גבוהים באופן חריג.

יש הבדל בין הידיעה הזאת לבין ידיעות אחרות על מישהו שיוצא מהארון. כשמפורסם יוצא מהארון, אנחנו שומעים לקוח של התרבות מספר שהוא סוף סוף חופשי. כאן מדובר בספק. האיש שכתב את חומרי הלימוד, אימן את המנחים והרצה בכנסים אמר בפה מלא שהמוצר שלו לא עובד ושהוא מזיק. עדות של יצרן שקשה מאוד לבטל.

הקורא הישראלי מכיר את הדיון גם מקרוב. באוגוסט 2026 יאיר גולן התחייב שאיסור טיפולי המרה יהיה החוק הראשון שיעבור, והשאלה אצלנו כבר פוליטית ולא רק מקצועית. ואם אתה מחפש את הצד המדעי בלי הרעש, ריכזתי אותו בכתבה על האם אפשר להשתנות מינית.

הרבה גברים שפונים אלי מגיעים אחרי ניסיון קודם, לבד או עם מישהו, שנתקע באמצע הדרך. פוליטיקה לא מעניינת אותם. בישראל הדבר מגיע בלי שלט "טיפול המרה" בכניסה: כרב שמכיר מישהו, כיועץ זוגי שמבטיח לחזק את הנישואים, כמאמן אישי שמדבר על אנרגיה גברית. לכן שווה לדעת איך מזהים מטפל שמנסה לשנות אותך גם כשהוא לא קורא לזה בשם:

  • הוא מדבר על המשיכה שלך כעל בעיה שצריך למצוא לה שורש, ולא כעל מידע עליך
  • הוא מחפש אשם בילדות: אבא רחוק, אמא חונקת, חבר שפגע
  • הוא מציע יעדים מיניים מדידים, כמו פחות דימויים או פחות אפליקציות
  • הוא מתאר גברים סטרייטים כמצב בריא יותר
  • הוא מבטיח שהתהליך יציל את הנישואים שלך
  • כשלא עובד, ההסבר תמיד עובר אליך: לא נפתחת, לא התפללת, לא רצית מספיק
  • הוא מבקש ממך לא לספר לאף אחד על התוכן של המפגשים

אם אתה נמצא מול מישהו כזה ואתה רוצה לצאת בלי ויכוח, אפשר להשתמש במשפט מוכן:

💬 "אני מחפש להפסיק לפחד מהנטייה שלי. אם לא בזה אתה עוסק, אני צריך מישהו אחר."

ולמי שכבר עבר משהו כזה ונושא את התוצאה: העבודה שנשארת אחרי טיפולי המרה נוגעת במה שנשתל סביב הנטייה. התחושה שנכשלת במשימה, ההרגל לבדוק את עצמך כל הזמן, האמונה השקטה שאם רק היית מתאמץ קצת יותר היית אדם אחר. מת'סון עצמו עוסק בדיוק בכך היום בפרקטיקה שלו, שמתמחה בהחלמה מטיפולי המרה, בטראומה דתית ובנישואים מעורבים.

מה שכן עוזר נשמע פחות דרמטי מסופשבוע ריטריט, ועובד הרבה יותר טוב. ראשית, להוציא את הנושא מהראש החוצה, לאדם אחד בטוח, בלי להתחייב לשום הגדרה. שנית, להפריד בין המשיכה עצמה לבין הסיפור שסיפרו לך עליה, כי כמעט תמיד הכאב יושב בסיפור. שלישית, להוריד את קצב ההחלטות. גבר שמפסיק לדרוש מעצמו תשובה סופית עד סוף החודש מגלה שהחרדה יורדת לבד. ורביעית, למצוא מקום אחד שבו אפשר לדבר בשם בדוי ובלי מצלמה, עד שהגוף מתרגל לרעיון שאפשר לומר את הדברים בקול ושום דבר נורא לא קורה.

ויש כאן גם משהו פשוט ונעים. מדי פעם נפתחות החדשות ומופיע שם מישהו שהיה בצד השני של המתרס ומודה שטעה. לא צריך להיות פעיל, לא צריך להיות בקהילה ולא צריך לספר לאף אחד כדי שיהיה נעים לקרוא כותרת כזאת. מת'סון היום בן 65, מקבל גברים לטיפול ביוטה ובזום. אדם שהחזיק בעמדה במשך עשרים שנה, שילם עליה במחיר אישי כבד ובכל זאת שינה אותה. זה קורה, וגם בגיל מאוחר.

במחזה "את שאהבה נפשי" של איתי סגל, טיפול ההמרה מופיע בתוך משפחה אוהבת שרוצה את טובת הבן. שם בדיוק פוגשים אותו רוב הגברים בפועל.

דברים ששואלים אותי שוב ושוב

האם טיפולי המרה באמת עובדים?
לא. אין ראיות לכך שהם משנים נטייה מינית, והמטפל שבנה חלק גדול מהשיטה אמר את הדברים בעצמו. מה שהם כן מייצרים הוא בושה, סודיות ולפעמים סיכון נפשי ממשי.

למה מטפל שמוביל טיפולי המרה היה בעצמו בארון?
כי לפעמים אנשים מטפלים באחרים במה שהם הכי מפחדים ממנו בעצמם. אצל מת'סון הדבר נמשך עשרות שנים, בתוך נישואים ובתוך קהילה דתית שלא אפשרה אפשרות אחרת.

מה ההבדל בין טיפול המרה לליווי קבלה עצמית?
המטרה. בטיפול המרה המטרה נקבעת מראש והיא פחות משיכה לגברים. בליווי קבלה עצמית אתה קובע את המטרה, ואף אחד לא מודד אותך לפי למי אתה נמשך.

עברתי טיפול המרה בעבר, אפשר לתקן את הנזק?
כן. רוב העבודה נוגעת במה שנשתל סביב הנטייה: האשמה העצמית, התחושה שנכשלת והפחד להיתפס. אפשר לפרק את הדברים בקצב שלך.

איך אני יודע שהמטפל שלי לא מנסה לשנות אותי?
שאל אותו ישירות מה המטרה של הטיפול. מטפל תומך יגיד שהמטרה היא שתרגיש בסדר עם עצמך. מי שמגמגם או מדבר על שורשים וריפוי, כדאי להיזהר.

אני עדיין לא בטוח בנטייה שלי, האם אני צריך טיפול?
לא. בלבול הוא מצב לגיטימי ולא סימפטום. אפשר לברר את הדברים בקצב רגוע, בלי לקבוע החלטות ובלי להצהיר שום דבר לאף אחד.

אז מה חשוב לזכור?

האיש שידע הכי טוב מכולם למכור את הרעיון שאפשר לשנות נטייה מינית הוא שהודיע ברבים שהרעיון לא נכון, והתנצל על עשרים שנה שבהן מכר אותו. כשמישהו מבפנים אומר את הדברים, קשה הרבה יותר לתלות תקווה בהבטחה הזאת. ומי שכבר עבר משהו כזה בדרך יכול להפסיק לשאול מה הוא עשה לא נכון.

אם אתה קורא ומרגיש שמשהו נגע בך, לא חייבת לצאת מכאן החלטה. אף אחד לא מבקש ממך להגדיר את עצמך היום, לספר למישהו או לקרוא לדברים בשם. מה שכן אפשר, ובכך מתחילה כמעט כל עבודה טובה, הוא להפסיק לנסות לתקן את עצמך ולהתחיל להכיר את עצמך. זה המקום לעצור ולשאול: רוצה לדבר על זה איתי?

לא חייבים להישאר עם זה לבד 🤍

אם משהו כאן הדהד לך, אלה הצעדים הבאים - בדיסקרטיות מלאה:

צרו קשר

מפגש קבוצתי / פרטני בנושאי נטייה מינית

מאמרים נוספים

פודקאסט הארון שלי ואני

Scroll to Top

כתבו לנו