"לא באתי לפוליטיקה כדי שאוכל להתחתן, אלא כדי שלדור הבא זה ייראה מובן מאליו"

ישראל זרי, סגן ראש עיריית רמת גן והומו גלוי, מספר למה יצא מהארון מתוך החלטה שכלתנית, איך הפך את רמת גן למגדלור גאה ארצי, ועל הברקס שקיבל מניב שנה לפני שהתחתנו - פרק 16 של 'הארון שלי ואני'.
פרק 16
🎙️ ישראל זרי (35) - סגן ראש עיריית רמת גן, חבר המועצה הגאה הראשון בעיר, יליד פרדס כץ ובוגר תנועת הצופים, שהפך את רמת גן למגדלור גאה ארצי
⏱️ 46 דקות
להאזנה ולצפייה בפרק:

ישבתי עם ישראל זרי, סגן ראש עיריית רמת גן, בשיחה חופשית של יום שישי בבוקר - והוא אחד האנשים הבודדים בעמדת מפתח שפשוט חי את החיים שלו בלי פחד ובלי להתבייש. ישראל יצא מהארון מתוך החלטה שכלתנית, לא מתוך פחד: ברגע שהבין שהוא רואה את עצמו מקים בית עם גבר, אמר לעצמו 'no more bullshit' - והפסיק להסתתר.

מה תשמעו בפרק

  • מי זה ישראל זרי - מפרדס כץ והצופים אל סגנות ראשות עיריית רמת גן
  • למה הוא לא חי בתחושה של פחד ולמה זה מפתיע אותו שאחרים מופתעים
  • יציאה מהארון בגיל 23-24 - מתוך החלטה שכלתנית, לא מתוך פחד
  • למה הוא לא מאמין בתיאוריית הסקאלה, וההבנה שהוא רוצה משפחה עם גבר
  • הרגע עם אמא שבכתה, וההחלטה להוביל את האירוע בלי בושה
  • 'חייבים להוציא את הדבר הזה מהחדר' - למה השיח קובע את התחושה
  • איך הפך את רמת גן ממקום שהסתיר דגל גאווה למגדלור גאה ארצי
  • לקיחת תיק הקהילה הגאה ב-2018 כשאף אחד לא רצה אותו
  • סיפור ההיכרות עם ניב - והברקס שניב נתן לו שנה קודם
  • תרבות הדייטים מול עולם האפליקציות, ולמה הרומנטיקה חשובה לו
  • המסר להורים: 'עד שאת לא בטוב עם זה, את לא יכולה להיות בטוב בשבילו'
  • למה הקהילה הגאה לדעתו בתקופה קשה, ומאיפה בכל זאת מגיעה האופטימיות

ישראל זרי בן 35, חבר מועצת העיר רמת גן מגיל 28 וסגן ראש העיר, מגיע מרקע של חינוך, עשייה חברתית ותקשורת - ומתנועת הצופים שמלווה אותו עד היום. הוא יצא מהארון בגיל 23-24 במשפחה מסורתית מזרחית, ומאז הפך את רמת גן למקום הראשון במדד הגאה הארצי. בפרק הוא מספר על התהליך עם אמא שלו, על סיפור ההיכרות המפותל עם בן זוגו ניב, ועל למה לדעתו הקהילה הגאה נמצאת בתקופה לא פשוטה.

עומר רייכמן וישראל זרי, סגן ראש עיריית רמת גן, באולפן הפודקאסט הארון שלי ואני
עומר רייכמן וישראל זרי, סגן ראש עיריית רמת גן והומו גלוי, בשיחה חופשית של יום שישי בבוקר

תספר קצת מי אתה.

ישראל זריאני סגן ראש העיר רמת גן, חבר מועצה מגיל 28, והיום אני בן 35. הייתי בזמנו חבר המועצה הצעיר ברמת גן, וחבר המועצה הגאה הראשון בעיר. אני מגיע מעולמות של חינוך, עשייה חברתית ותקשורת - ומהצופים, מי שמכיר אותי יודע שזה בוורידים. במקור אני מפרדס כץ, משכונה בבני ברק, ממשפחה מסורתית. אמא שלי שלחה אותי ללמוד ברמת גן, ושם גיליתי את הצופים - וזה נתן לי תחושה של אחריות, של עשייה ויצירה. משם הדברים התגלגלו: הייתי דובר תנועת הצופים, דובר האגודה למען הלהט"ב, ויועץ תקשורת של ישראל כץ.

אתה בעמדת מפתח ובכל זאת חי את החיים שלך בלי לפחד ובלי להתבייש. זה לא מובן מאליו.

ישראל זריאיזה כיף שאתה אומר את זה. זה לא משהו שהוא במודע מבחינתי - אני לא עושה את זה וחושב על זה. וזה נכון, אני באמת לא פועל ממקום של פחד. אני חושב שזה מתחבר לסיפור היציאה מהארון, שהוא מורכב בערך כמו של כל להטב"י. לצאת מהארון במשפחה מסורתית מזרחית זה לא פיקניק, אבל אצלי זה לא היה סיפור של קיצון.

מאיזה גיל יצאת?

ישראל זריבגיל 23 או 24, יחסית מאוחר בעיניי. אני אגיד משהו קצת מורכב: אני לא מאוד מאמין בתיאוריית הסקאלה. היו לי חברות לפני, וגם היו לי התנסויות עם גברים לפני. הייתי הרבה שנים במקום שהרגשתי בו ש-everything is an option, בלי הגדרות. אבל מה שגרם לי לצאת מהארון הייתה ההבנה שאני רוצה להתחתן ולהביא משפחה וילדים - אז הייתי צריך להחליט מה אני רוצה. זה הגיע ממקום שכלתני.

ישראל זריהלכתי למה שהלב שלי מרגיש. זה לא שמשהו הגעיל אותי או שרציתי אחרת - פשוט ראיתי את עצמי מקים בית עם גבר, לי זה היה ברור. וברגע שעשיתי עם עצמי את השיחה הזאת והבנתי איזו משפחה אני רואה, אז no more bullshit. רציתי להכיר בצורה טובה, בלי להסתתר עם פרצופים באפליקציות. אני בן אדם פרונטלי - רציתי שאם בא לי להתחיל עם מישהו שיושב בשולחן לידי בבר, ארגיש בנוח.

ראיתי את עצמי מקים בית עם גבר. וברגע שעשיתי עם עצמי את השיחה הזאת - no more bullshit.

ישראל זרי

איך הייתה היציאה עצמה?

ישראל זריהיה מאוד כיף, אני חייב להגיד. זה היה קשה כמובן, כי זה לא נעים לראות את אמא בוכה - הדברים האלה קיימים והם לא נעימים. אני חושב שזה אובדן פנטזיה. אבל זו עדיין תחושת הקלה, ולראות את האנשים שאוהבים אותך ואת אמא עושים את התהליך הזה איתך - זה אולי לא קל, אבל זה כן נעים. עם חברים זה היה הרבה יותר קל וכיף. קיבלו אותי בחיבוק הכי גדול שיש. אני זוכר שחיכיתי לדבר עם חלק מהם, כי זה היה אפילו כיף.

עומר רייכמן מנחה את השיחה באולפן הפודקאסט הארון שלי ואני, פרק 16
עומר רייכמן, מנחה 'הארון שלי ואני', בשיחה עם ישראל זרי על יציאה מהארון ועשייה ציבורית

מי ידע לפני שיצאת? אמרת שהרגשת שכולם יודעים.

ישראל זריבראש שלי כולם יודעים - אתה מכיר את התחושה הזאת, שכולם רואים את התחושות והמחשבות שלך. אבל מסתבר שחלק כן וחלק לא. יש כאלה שיצאתי ואמרו 'וואלה, חשבתי', ויש כאלה שהיו בשוק מוחלט. יש לי את הזכות לחבורה מהילדות, חבורה מהצופים - איזה 13 חבר'ה שאנחנו כמו אחים עד היום. תמיד היה לי שם הביטחון, ולא הרגשתי צורך לשקר. דווקא אמא שלי הופתעה, וזה הפתיע אותי - חשבתי שאמא יודעת.

אמרת שלא הסכמת ל'בוא נחכה עם אבא, בוא נחכה עם סבתא'. למה?

ישראל זריהרגשתי שכל עוד נדבר בשיח הזה - שזה משהו שצריך להתבייש בו - זה מה שזה ירגיש. חייבים להוציא את הדבר הזה מהחדר. אפשר לדבר על פרקטיקה, אבל לא מדברים על זה כאילו זו מחלה או בושה, כי אם ככה נדבר על זה, זה מה שזה יהיה. אמרתי לאמא: אני לא רוצה פה משפטים כמו 'אל תגיד לזאת'. אם אנחנו מנמיכים את הכול ולא אומרים את המילה - אז אנחנו מתביישים בזה. אין פה בושה. זה האירוע, ואנחנו שמחים וממשיכים הלאה.

חייבים להוציא את הדבר הזה מהחדר. כי אם נדבר עליו כאילו זו בושה - זה מה שזה ירגיש.

ישראל זרי

ספר על השינוי שהובלת ברמת גן.

ישראל זריכשנכנסתי לתפקיד היה סיפור שמזכירה שמה דגל גאווה קטן על השולחן, ואמרו לה 'עדיף שלא תשימי אותו, זה סתם פרובוקציה'. ועשו פעם אחת אירוע ולא רצו לשים דגל גאווה - שמו תוכי עם נוצות. אמרתי: זה נגמר. עשינו את זה ביחד עם ראש העיר. בשנה הראשונה הרבה מהתקציב הלך על לקנות דגלים, והם היו בשלושה רחובות ראשיים; היום זה כמעט בכל העיר. הקמנו אירועי גאווה לבני נוער, הכרה בנישואים גייז מהראשונות בארץ, ומרכז גאה במרכז העיר - לא באיזו פינה מוסתרת. עד שהגענו למקום ראשון במדד הגאה של כל הערים.

לקחת את תיק הקהילה הגאה ב-2018 כשאף אחד לא רצה אותו.

ישראל זריזה היה תפוח אדמה לוהט. כמעט אף חבר מועצה לא רצה את התיק הזה, כי אתה יודע שתקבל ריקושטים שאתה לא עושה מספיק, ומצד שני תתמודד מול הדתיים ומול הנהלת העיר. באתי ולקחתי את זה, ואני יותר מגאה - כי עד היום אני בקשר מעולה גם עם המפלגות של הדתיים. אני לא נגד בתי כנסת, לא נגד הקניית ערכים מסורתיים, כל עוד זה לא שולל אותי. אני תמיד אומר: לא באתי לפוליטיקה כדי שאני אוכל להתחתן - באתי לפוליטיקה כדי שלדור הבא זה כבר ייראה מובן מאליו.

לא באתי לפוליטיקה כדי שאני אוכל להתחתן. באתי כדי שלדור הבא זה כבר ייראה מובן מאליו.

ישראל זרי

ישראל זרי מחייך בשיחה על סיפור ההיכרות עם בן זוגו וגישתו לזוגיות, פרק 16
'ניב נתן לי ברקס שנה לפני' - ישראל על סיפור ההיכרות המפותל עם בן זוגו

איך הכרת את ניב?

ישראל זריהסיפור הבסיסי: חברה ממש טובה שלחה לי יום אחד צילום מסך של סטורי שניב מופיע בו, וכתבה 'מצאתי את בעלך'. אבל יש סיפור מאחורי הקלעים - ניב נתן לי ברקס שנה לפני. שנה קודם מישהי שלחה לי הודעה, אמרתי לה תודה אבל אני גיי, והיא אמרה 'אני רוצה להכיר לך חבר ממש טוב שלי'. שלחה לי תמונה, אמרתי that's my type, אני בעד - ועבר יום יומיים ולא קרה כלום. בדקתי, והיא אמרה שהוא לא פנוי למשהו עכשיו. אחרי שנה החברה הטובה שלי שלחה את התמונה. אמרתי 'בכיף, אבל זה לא עבד פעם קודמת'. היא דחפה, ומשם הכל רץ.

ויצאתם לדייט כמו שצריך?

ישראל זרייצאנו לדייט. ניב כבר לא היה בארון כשיצאנו - הוא יצא בגיל 27, ואנחנו הכרנו באזור גיל 30. אני אוהב את האירוע, אני אוהב את הרומנטיקה - בוא נקבע ערב, אני סוגר מקום, אני אבוא לאסוף אותך. זה משהו שמאוד חשוב לי. הדייט הראשון היה בסופרים בתל אביב, ברוטשילד. אני שילמתי, נאלצתי לעשות את הטריק של לשלם מאחורי הגב. בדייט השני הוא לקח את המושכות, אמר 'עכשיו זה עליי', והזמין מקום.

אנשים אומרים שקשה היום ליצור זוגיות בעידן של אפליקציות. מה אתה אומר?

ישראל זריזה תלוי בנו. נכון, זו תרבות אחרת, אבל אנשים אומרים 'הכל פח אשפה, כולם שבורים ומי שלא שבור תפוס' - וגם סטרייטים אומרים את זה, אנחנו לא מיוחדים בזה. שנה וחצי לפני שהכרתי את ניב לא הייתי באפליקציות. הרבה פעמים האפליקציות משכו אותי להתעסק באפליקציה יותר מאשר באנשים, וכמעט לא יצאו לי מהן דברים. בעיניי יש אפליקציה שקוראים לה אינסטגרם - שם רואים את האמת שלך. כל הקשרים שהיו לי לפני הגיעו מאינסטגרם או מהיכרות בין אישית. האפליקציות, הגריינדר והטינדר - זה ממש מחרב ביטחון עצמי.

סיפרת על רגע במוזס שהיה משמעותי בשבילך. מה קרה?

ישראל זריכשאמרתי לך על היציאה מהארון בגיל 23 - זה המקום שלא הסכמתי להיות בו, המקום הדארקי. הטיפינג פוינט אצלי: יצאנו כל החבר'ה למוזס, והיה מלצר חמוד שרציתי להתחיל איתו. זה הכי הסגנון שלי, להתחיל עם בן אדם. אבל אני יושב עם החבר'ה ולא יכול לעשות את זה, כי אני עדיין בארון בדארקנס הזה. השארתי שם את הצעיף, וכשכולם יצאו אמרתי 'שכחתי את הצעיף', חזרתי, התחלתי איתו ולקחתי ממנו את הטלפון - ועדיין הייתי בארון. כל כך נהניתי מזה, כי זה אני, זה הסגנון שלי. זה היה קשור למקום של להיות אתה.

מה המסר שלך להורים שעוברים את התהליך?

ישראל זריהרבה הורים מרגישים את כל התחושות מתוך אכפתיות ומגוננות עלינו, אבל אז הם מרגישים אשמה על זה שהם בכלל מרגישים משהו - 'מה אני קשורה, אני צריכה להיות שם בשבילו'. ואני אומר: עד שאת לא תהיי בטוב עם עצמך, את לא יכולה להיות בטוב בשבילו. יש גם משהו מסוכן - מהרגע שאתה יוצא מהארון, ההורים לפעמים נכנסים לארון, ואז אתה צריך לחזור לארון בגללם. יש הורים מאוד חזקים שמצליחים להחזיק את הילד שלהם בארון לעוד שנים. אני רואה אנשים בגילאים מאוחרים שעדיין נזהרים מההורים, וזה כואב לי.

עד שאת לא תהיי בטוב עם עצמך - את לא יכולה להיות בטוב בשבילו.

ישראל זרי

ואמא שלך עשתה תהליך משלה.

ישראל זריהגישה שלי הייתה אגרסיבית - אמא, זה המצב, לא להוריד את הכל, לא להתבייש. והיא מאוד מהר מצאה את עצמה הולכת למפגשים של תהילה. לפני שלוש שנים הלכנו ביחד, המדריכה ביקשה שאביא אותה, וזה היה חשוב. זה הדבר שאני הכי גאה עליו - שהיא לא ויתרה לעצמה. יש לנו מסורת: כל שנה בראש השנה היא שולחת לי הודעה ארוכה ויפה, 'היום לפני כך וכך שנים באת ואמרת לי, ואני גאה במקום שאנחנו היום'. ניב כבר יושב ומדרג אותן - 'שנה שעברה הייתה יותר מרגשת'.

אמרת שלדעתך הקהילה הגאה נמצאת עכשיו בתקופה לא פשוטה.

ישראל זריאני חושב שהתקופה עכשיו של הקהילה הגאה היא לא תקופה כל כך טובה, ואם היינו מדברים כמה שנים אחורה הייתה תקופה יותר טובה. בחמש השנים האחרונות התמודדנו עם מגפה עולמית, עם מלחמה על מלחמה, והנושאים החברתיים הולכים לשוליים. השנאה והפילוג במדינה כל כך חזקים, שהדברים האלה הופכים לכלי ניגוח - קל להשתמש בקהילה הגאה כדי לשים את זה בשמאל או בימין, אתה טוב או רע, נורמלי או לא נורמלי. ככל שנהיה חברה ישראלית יותר מאוחדת, נוכל לחזור להתעסק בכמה זה non-issue במובן הטוב.

ובכל זאת אתה אופטימי?

ישראל זריאני אופטימי באופי שלי, כי אני אחראי על הנוער ואני רואה אותם - הולך להיות פה דור מדהים. אבל אני לא אופטימי ויושב בצד. הרבה פעמים רציתי להפסיק עם העשייה החברתית, כי היא בהתנדבות ולוקחת המון אנרגיה ואני רוצה להקים בית - אבל אם אנחנו לא נהיה שם, זה לא יקרה. היום אנחנו כבר שלושה חברי מועצה להטב"ים בתוך מועצת העיר, בזמנו הייתי הראשון. אנחנו בעמדות מפתח ומעבירים את המסר הלאה. האיחול שלי לעוד עשור: שנשב פה שוב ונרגיש שהמדינה הלכה למקום יותר טוב.

אני אופטימי כי אני רואה את הנוער. הולך להיות פה דור מדהים.

ישראל זרי

ההורים שלך עוברים תהליך משלהם?

אחד הדברים שישראל מדבר עליהם הוא שגם ההורים עוברים יציאה מהארון משלהם - ושעד שהם לא בטוב עם זה, קשה להם להיות שם בשבילנו. עומר רייכמן מעביר קורס דיגיטלי בשם 'מתקרבים מחדש' להורים שרוצים להתקרב לילדיהם, בין אם יצאו מהארון אתמול או לפני עשר שנים. אם משהו בשיחה הזו דיבר אליך - כל הפרטים בקישור.

לכל פרקי הפודקאסט
לליווי אישי: עומר רייכמן · 053-7361190

לא חייבים להישאר עם זה לבד 🤍

אם משהו כאן הדהד לך, אלה הצעדים הבאים - בדיסקרטיות מלאה:

צרו קשר

מפגש קבוצתי / פרטני בנושאי נטייה מינית

מאמרים נוספים

פודקאסט הארון שלי ואני

Scroll to Top

כתבו לנו